המתת חסד, הזכות לחיות בכבוד וזכות הבחירה

המתת חסד, רצון לחיות בכבוד וזכות הבחירה

בשבוע שעבר, בבית החולים שיבא, התבצעה בישראל המתת חסד של חולה ALS, באישור ובפיקוח צוות רפואי ובהסכמה מלאה של המטופל.אירוע זה הוא כמעט תקדימי, ומעלה שאלות מוסריות, משפטיות ורגשיות כבדות משקל על גבולות החיים, החירות והחמלה.

החוק בישראל עדיין אינו מתיר מתת חסד אקטיבית, אך חוק החולה הנוטה למות (2005) מאפשר במקרים מסוימים, להפסיק טיפולים מאריכי חיים בהתאם לרצון החולה, במקרה אשר התרחש בשבוע שעבר,הואט קצב ההנשמה ורמת החמצן במכונת ההנשמה אשר אליה היה מחובר החולה, דבר אשר הוביל למותו.

ההבחנה הזו – בין הפסקת טיפול לבין פעולה אקטיבית שגורמת למוות – היא הדקה והמרכזית, ומשקפת את מאבק הערכים שבין קדושת החיים לבין אוטונומיית הפרט.

במקרה האחרון, ההליך אושר באמצעות צו שיפוטי חריג – מה שמצביע על מוכנות מערכת המשפט לשקול חריגים במצבים "ייחודיים בסופיות שלהם" אבל יחד עם זאת, מדובר עדיין באירוע יוצא דופן, המצביע על הצורך בדיון ציבורי מעמיק על גבולות החוק, האתיקה והרפואה.

היבטים פילוסופיים ואתיים

• אוטונומיה וזכות הבחירה: האם אדם הסובל ממחלה סופנית זכאי לבחור את סיום חייו?

• כבוד האדם מול קדושת החיים: איך מגדירים חיים כשהם מלאים סבל מתמשך? מה הוא סבל מתמשך?

• הבדל בין פעולה פסיבית לאקטיבית: הפסקת טיפול מול המתת חסד אקטיבית – ההבדל הדק והמשמעותי הן מבחינה מוסרית והן מבחינה משפטית.

• תפקיד הרופא והאמון החברתי: הרופא כשומר חיים וכמי שאחראי על איכות חיי החולה בעצם בהליך מעין זה נוטל את חייו של החולה במו ידיו ומה על "שבועת היפוקרטס"?.

ייפוי כוח מתמשך וצוואה רפואית

אף שהמתת חסד אקטיבית עדיין אינה חוקית בישראל, ייפוי כוח מתמשך ועריכת הנחיות רפואיות מקדימות, מאפשרים לאדם להבטיח שהרצונות שלו במצבים רפואיים קלים וחמורים יתממשו כאשר באמצעות מסמכים אלה ניתן להגדיר מראש אילו טיפולים תקבלו או תדחו, להבטיח שההחלטות יתבצעו בהתאם לערכים האישיים, ולתת למיופי הכוח אותם בחרתם ,בהירות ושקט נפשי.

כלי זה אינו עוסק במוות – אלא ביכולת לבחור כיצד נחיה, ואיך נישאר נאמנים לעצמנו גם ברגעים שבהם השליטה נלקחת מאיתנו.

מכשירים משפטיים אלה נותנים את הכוח המוגבל אמנם, במסגרת החוקית המתאפשרת כיום. כך תוכלו להבטיח בעצם שלא יאריכו את חייכם במצבים מסוימים וגם תדאגו למנות מיופי כוח אשר אתם יודעים שבבוא הרגע, אם יגיע, לא תהיה להם בעיה להוציא את רצונכם לפועל.הם לא יהססו מול הצוות הרפואי, לא יגמגמו ולא יטילו ספק ברצון שלכם.

הצו השיפוטי באמצעותו בוצעה הפעולה בשיבא מראה כיצד מדינה מוסרית, חוקית ודמוקרטית יכולה לאזן בין רגשות החמלה, לבין הגנה על החיים, בין הזכות לחיות בכבוד והזכות למות בכבוד. הדיון בבסיסו הוא לא דיון על מוות – אלא על חיים: על איך אנו רוצים לחיות, ואיך אנו רוצים להיפרד בכבוד.

מיכאל פודולסקי הוא זה אשר קיבל אישור חריג מביהמ"ש לסיים את חייו לאחר שש שנים שבהם היה חולה בניוון שרירים. בן 44 היה במותו ובמותו ציווה את החיים לשני גברים על ידי כך שתרם את שתי כליותיו. יהי זכרו ברוך.